מצודת דוד על תהילים ס״ד

מהדורה: ובלכתך בדרך

מקור תהילים ס״ד
1 לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
2 שְׁמַע־אֱלֹהִ֣ים קוֹלִ֣י בְשִׂיחִ֑י מִפַּ֥חַד א֝וֹיֵ֗ב תִּצֹּ֥ר חַיָּֽי׃
3 תַּ֭סְתִּירֵנִי מִסּ֣וֹד מְרֵעִ֑ים מֵ֝רִגְשַׁ֗ת פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃
4 אֲשֶׁ֤ר שָׁנְנ֣וּ כַחֶ֣רֶב לְשׁוֹנָ֑ם דָּרְכ֥וּ חִ֝צָּ֗ם דָּבָ֥ר מָֽר׃
5 לִירֹ֣ת בַּמִּסְתָּרִ֣ים תָּ֑ם פִּתְאֹ֥ם יֹ֝רֻ֗הוּ וְלֹ֣א יִירָֽאוּ׃
6 יְחַזְּקוּ־לָ֨מוֹ דָּ֘בָ֤ר רָ֗ע יְֽ֭סַפְּרוּ לִטְמ֣וֹן מוֹקְשִׁ֑ים אָ֝מְר֗וּ מִ֣י יִרְאֶה־לָּֽמוֹ׃
7 יַ֥חְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת תַּ֭מְנוּ חֵ֣פֶשׂ מְחֻפָּ֑שׂ וְקֶ֥רֶב אִ֝֗ישׁ וְלֵ֣ב עָמֹֽק׃
8 וַיֹּרֵ֗ם אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֥ץ פִּתְא֑וֹם הָ֝י֗וּ מַכּוֹתָֽם׃
9 וַיַּכְשִׁיל֣וּהוּ עָלֵ֣ימוֹ לְשׁוֹנָ֑ם יִ֝תְנֹדְד֗וּ כׇּל־רֹ֥אֵה בָֽם׃
10 וַיִּֽירְא֗וּ כׇּל־אָ֫דָ֥ם וַ֭יַּגִּידוּ פֹּ֥עַל אֱלֹהִ֗ים וּֽמַעֲשֵׂ֥הוּ הִשְׂכִּֽילוּ׃
11 יִשְׂמַ֬ח צַדִּ֣יק בַּ֭יהֹוָה וְחָ֣סָה ב֑וֹ וְ֝יִתְהַלְל֗וּ כׇּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃ פ
פירוש מצודת דוד על תהילים ס״ד
1 שמע אלהים קולי. ארז״‎ל שאמרו דוד בעבור דניאל על שהושלך לגוב אריות על ידי תחבולות השרים ולפי שהיה מזרעו אמר כמדבר בעדו:
2 בשיחי. בעת אספר תלאותי מפחד אויב. הם שרי מלך דריוש:
3 מסוד. מעצת העם:
4 מרגשת. מהקבוץ שקבצו יחד להתיעץ בדבר:
5 שננו. חדדו לשונם כחרב להבאיש אותי בעיני המלך:
6 דרכו. הכינו לשונם כחץ המושם על הקשת בעת הדרכו:
7 דבר מר. להמית אותי בגוב אריות:
8 לירות. להשליך החץ במסתר על התם ופתאום ישליכו ולא ייראו מה׳‎:
9 יחזקו למו. היו מחזקים ביניהם את הדבר הרע והעצה היעוצה ויספרו זה לזה להטמין מוקש על דניאל ואמרו מי יראה מחשבתם ר״‎ל שאמרו אין המלך מרגיש שכל עצתם היא על דניאל:
10 יחפשו. היו מחפשים למצוא עלילה להמיתו וכאשר תמו את החיפוש שהיו מחפשים ומצאו העצה היה כ״‎א מסתירה בקרבו בעומק הלב לבל ירגיש מי:
11 ויורם. וסוף הדבר היה שה׳‎ השליכם לגוב האריות תמורת דניאל ומכותם בא פתאום כחץ הממית:
12 ויכשילוהו עלימו לשונם. הביאו מכשול על עצמם וכל הרואה ינודד עליהם בראש דרך לעג:
13 וייראו. מאז והלאה כל אדם יפחד לנפשו מעשות כזאת ויספרו זה לזה פועל אלהים וישכילו מעשיהם איך נלכדו בשחת אשר טמנו:
14 בה׳‎. בתשועת ה׳‎:
15 וחסה בו. ע״‎י זה יחסה בו בכל עת:
16 ויתהללו. וישבחו א״‎ע על שהשכילו לדעת שה׳‎ הוא האלהים: